אני זוכרת את הרגע הזה לפני 7 שנים. 12 בלילה. אני יושבת בחדר ומחכה בשקיקה לראות 2 פסים אדומים. בוהה.. מקווה.. לחוצה. ופתאום הם שם - ממש מול העיניים שלי!
אני לא יכולה לעצור את פרץ השמחה שהיה בי, הגוף לא שולט בעצמו ומתחילה לרוץ בכל הבית, לקפוץ על המיטה תוך ריקודים לא מזוהים, ולצעוק יש לנו 2 פסים אדומים!!!!
בעלי קם בבהלה משנתו העמוקה ולא הבין איזו רוח נכנסה בי ולמה אני קופצת וצועקת 2 פסים אדומים.
אז הסתכלתי לו היישר בעיניים ואמרתי לו – אתה עומד להיות אבא!
אני זוכרת את הרגע הזה - לפני 7 שנים... יושבת על כורסה גדולה, מתקשה לנשום מהמראה של הפס האדום שנכנס לי בקצב לוריד. פס אדום של חומר כימותרפי שאמור להציל את חיי בכדי שאזכה להיות אמא לאוצר שנמצא ממש בתוכי.
מצאתי עצמי בגיל 28 רגע אחד האדם המאושר והשמח ביותר על פני האדמה וברגע שני חנוקה. עם בלבול וכאב עצום שלא יכולתי להכיל.
לפני 7 שנים.. החיים בחרו לאתגר אותי במסע מטלטל ופגשתי במחלה תוך כדי ההיריון.
הלכתי לאיבוד. אך באותה נשימה נולדתי מחדש. קצת אחרת.
מאז הפכתי לאמא לשני ילדים שאני מאוהבת בהם עד כלות.
מאז בניתי ויצרתי עסק בשתי ידיי - כפי שאני בדיוק אוהבת.
מאז התפתחתי, צמחתי, למדתי והחכמתי ורכשתי עוד מקצוע נוסף לחיים. אימון.
מאז טיילתי עוד בארץ ובעולם.
מאז הרחבתי עוד את הקשרים החברתיים והעסקיים שלי למימדים שלא דימיינתי והכנסתי עוד חברות וחברים מדהימים לחיי
מאז צחקתי עוד, בכיתי עוד, שרתי עוד, רקדתי עוד.
עליתי על עוד רכבות הרים, ריחפתי באוויר, ואיתגרתי את עצמי לחוות לנסות עוד טעמים חדשים שנמנעתי מהם
.
מאז עשיתי הכל כדי להיות יותר טובה לעצמי ולסביבתי.
מאז ניסיתי להכניס יותר אור לכל דבר ומקום בו אני נמצאת.
ואת כל זאת זכיתי לחוות - כי .... גילוי מוקדם מציל חיים.
גילוי מוקדם הציל את חיי.
חודש אוקטובר הינו חודש המודעות לסרטן השד.
המסקנה ברורה - פשוט לכו להיבדק
