top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תלינה מיארה

היי חברה. כן את. מופתעת?

כולם קוראים לך "המחלה". לא אני.

בהתחלה לא ידעתי איך לקרוא לך בכלל.

עצם הבחירה של העולם לקרוא לך סרטן ולומר שאת בתוכי

כבר הפך אותי בעמדת נחיתות. אז החלטתי לעשות מעשה ולקרוא לך מרשמלו.

כי אותו אוכלים... בלי מלח!

וגם הייתי בהיריון... ואוכל היה מנחם. ומתוק עוד יותר היה מנחם.

אל תטעי. אני לא אוכלת חברים. אבל לא הכרתי אותך בהתחלה אז רציתי להבריח אותך כמה שיותר מהר מחיי. אז בזמנו... לא ידעתי שאת זו שתהפכי את חיי למשמעותיים הרבה יותר.

אני יודעת שלי ולך יש הרבה שיחות , אבל זה חודש המודעות לסרטן השד וחשבתי אולי לספר לכמה חברים על היחסים שלנו. אולי זה יאיר בהם משהו.


בחרת להיכנס לחיי בגיל 29 בזמן שהייתי בהיריון. וואו, איזו טיימינג היה לך. לא ממש נתת לי הזדמנות ליהנות מההיריון בלשון המעטה, ולכן אז לא ראיתי בך חברה. קרחת לא היה הטעם שלי... והזרקות של החומר האדום הזה לא היו הקיק שלי. ולקבל הקרנות במשך שישה שבועות, כל יום, לא היה הבילוי שחשבתי עליו בחופשת לידה.


אז שוב, איך אני יכולה לקרוא לך חברה?

אני זוכרת את הרגע שאני ואת ישבנו וראינו סרט. הייתי מושבתת במיטה. והיה שם מומנט אחד שעורר אותי במיוחד. רגע מכונן של בחירה. גיבור הסרט אמר "רק על סף תהום משתנים". ומאותו הרגע הסתכלתי עליך אחרת.


יש אנשים שזוכים לעשות שינויים בגיל מאוד מאוחר בחייהם. ויש כאלו שלא עושים בכלל ומרגישים פספוס. איכשהו יוצא שרק שאנשים מגיעים לקצה הם באמת עושים שינויים והלוואי והיתה דרך שהקושי היה נחסך מהם והיו נהנים רק מהפירות של הבחירה והשינוי.

מאותו הרגע הבנתי שאת היית שליחה בשבילי. כל מה שמתחולל בחיי היום, כל בחירה, כל התבוננות, כל מערכות היחסים שלי, הגישה שלי, העבודה שלי, הכל – הפך עוצמתי הרבה יותר.

בעקבות הטיימינג שלך לפני חמש שנים, עם הלידה של הבן שלי, שנינו נולדנו מחדש. והיום, אני כל מה שהייתי בתוספת משמעותית של נחישות להגשמה של החלומות שלי. ובחירה להיות במקומות שעושים לי חיוך בלב. ולהיות טובה לעצמי ולאנשים שסביבי. כי בסופו של יום לדעתי הקשרים שאנו רוקמים בחיינו. המשפחה שלנו. האהובים שלנו. זה המהות האמיתית של החיים.

אז אני רוצה לספר לך שהחודש זה חודש המודעות לסרטן השד. מודעות לקיומך.

כמה סימבולי. בחודש הזה, בראש השנה, כנגד כל התחזיות. שערי שמיים נפתחו והגשמתי עוד חלום. כשהשקט של החג בחוץ ותקיעות שופר ברקע בחדר הלידה, יצרנו בפעם השנייה חיים והצטרף אלינו עוד נסיך קסום למשפחה. בזכות המפגש איתך, התובנות, והבחירות שלי. מרגישה שאהיה אמא ומדריכה הרבה יותר טובה עבורו. אלמד אותו להיות קשוב לעצמו. לרצונות שלו. ליכולות שלו. לעוצמות שלו. אלמד אותו להגשים. כי החיים האלו שלנו חולפים מהר, וכל יום יש לנו זכות בחירה איפה להשקיע את האנרגיות שלנו. ועלינו להשקיע אותם באנשים ובמקומות שמצמיחים אותנו ועושים לנו טוב. כי אחרי כל השיחות שלנו, לא רואה סיבה לחיות אחרת.

אל תכעסי, אבל לשנה החדשה ולאלו שאחריה אני מאחלת לכולם שיגיעו לתובנות ולבחירות הללו מבלי המפגש איתך. אבל אם דפקת על דלתם...לו רק יגלו שאת שם בזמן – את תוכלי להפוך גם חברה שלהם. ותשני להם את החיים אם רק יבחרו בזה.


משהו ממני לכבוד חודש המודעות לסרטן השד.

אל תהססו להיבדק. כדי שהיא לא תהיה "המחלה" אלא תהפוך לחברה.

חיבוק ממני ושתהיה שנה מלאה בבריאות והגשמה לכולנו. אמן.

16 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page